את ותינוקך מרגישים שהגיע הזמן להפסיק להניק. אך כיצד מבצעים זאת מבלי לפגוע בצרכים של התינוק או בקשר האינטימי עמו? מה עושים אם התינוק עדיין לא מוכן להיגמל? ולמה מהרגע שהפסקת את ההנקה אסור לחזור אליה?
הנקה היא אחת מחוויות ההורות המכוננות וגם אחד המרכיבים החיוניים להתפתחות התינוק. גם בשלב מתקדם יותר שבו התינוק אוכל מאכלים מוצקים או טחונים ונהנה מהישיבה בארוחות המשפחתיות, הוא עדיין זקוק לערכים התזונתיים של חלב האם. יחד עם זאת, זהו השלב שבו היניקה היא בעיקר רגשית ומהווה אמצעי לרוגע והנחמה של התינוק. לכן נהוג לומר שאין זמן או גיל שהם הכי נכונים לגמילה וההחלטה היא בעיקר של האם עצמה, מאחר והפעוט לא יעשה זאת מכוח החלטה.
המטרה הראשונית: יצירת מרווח הולך וגדל בין הנקה להנקה
הגמילה צריכה להיות הדרגתית. להפחית את ההנקות ולשלב במקומה בקבוקים או אוכל רלוונטי. המטרה היא לרווח את ההנקות ולהתחיל להפסיק את ההנקה בלילה ואחר הצהריים – אלה שיש להן משקל רגשי גדול יותר מאחרות.
על שיחות והסחות
הקשר עם התינוק חיוני מתמיד כעת ולכן צריך להשתמש גם בהסברים מילוליים. תינוקות סביב גיל 9 חודשים כבר מבינים נפלא מילים וכוונות, גם אם אינם מצליחים לבטא אותן חזרה. הסבירי לתינוק מה עומד לקרות ולתאר שלבים חשובים כמו "עכשיו הולכים לישון" או "עכשיו ננסה בקבוק במקום". ניתן לעשות זאת באמצעות בובה אהובה ולדמות שיחה של רצון לינוק אך מכיוון שעכשיו לילה, היא הולכת לישון.
כדאי להפעיל את התינוק כדי שיסיח את דעתו מהרצון לינוק: מפגש חברתי, שעת משחק, בילוי בחוץ ועוד. ברגעים אלה תשומת הלב תפנה לדברים אחרים וכך אפשר לרווח משמעותית את זמני ההנקה גם לחמש או שש שעות.
איך לגמול מהנקה נכון: לא מציעים ולא יוזמים יותר
חשוב שתביני – גמילה היא וואן ווי טיקט. אין חזור ואין סיבובי פרסה. בשלב זה אין להציע הנקה מיוזמתך אלא רק לבצע הנקה בזמנים שנקבעו לפי המרווחים שיצרת. כל הצעה או חזרה אחורה ואפילו סירוב קבוע כשהתינוק מעוניין לינוק, יכולים ליצור רגרסיה בתהליך ולהאריך את זמן הגמילה. חשוב שלא יהיה מצב שבו פעם אחת את מונעת הנקה ופעם אחרת מציעה לו לינוק. זהו מסר מבלבל מאוד שגורע מהתהליך.
האחריות לארוחות עוברת סוף סוף גם לבני הזוג
שתפי את המשפחה ובן הזוג בתהליך וערבי אותם בו. הכנת בקבוק, חימום המרק או שהות איתכם בארוחת הערב יכולה להיות הדדית ולשחרר אותך מהמחויבות העצומה שבהאכלת הפעוט, שעד עכשיו הייתה באחריותך בלבד. עודדי תגמולים רגשיים כמו ליטוף, מגע וזמן התכרבלות משותפת ובעיקר היי קשובה לתינוקך ולקצב האישי שלו, לעודד ולחזק.