moranמסקר שנערך בקרב פסיכולוגים עולה שאחת מהשאלות הנפוצות ביותר היא "איך לשפר ביטחון עצמי". הפסיכולוגית הקלינית ד"ר יעל שלזינגר מציינת שכול אדם עשוי לסבול מביטחון עצמי נמוך בתחום אחד או יותר, אם בתחומים שבהם נחל כישלונות בעבר ואם בסיטואציות שבהן הוא נדרש לצאת מאזור הנוחות שלו, בסביבה הטבעית בה הוא מרגיש מוגן ובטוח.
בנסיבות הללו, הנטייה הטבעית היא לנסות ולהמעיט בחשיבותו של התחום שבו חשים בטוחים פחות. הבעיה עלולה להתעורר כשמייחסים לאותו התחום ערך רב מדי, כשהדבר מוביל לכך שאדם שהביטחון העצמי שלו אינו גבוה במידה מספקת בתחום מסוים, יציב לעצמו מלכתחילה רף יעדים הנמוך מיכולותיו וכישוריו בפועל, זאת כדי להימנע מכישלון.
סימנים שעשויים להעיד על חוסר ביטחון עצמי
לביטחון העצמי הנמוך יש מגוון מאפיינים כמו נטייה להתבוננות עצמית מופרזת, ביקורתיות עצמית מחמירה בנוגע לכישורים, היכולות, המראה וכן הלאה. מאפיין נוסף הוא הנטייה להקריב את הצרכים העצמיים כדי לרצות את הזולת, מה שמוביל לתחושות של ריקון וחוסר תגמול. כשהדבר מתרחש במערכות יחסים, עלולה הנטייה להתקבע במרוצת הזמן.
אנשים בעלי ביטחון עצמי נמוך חוששים מדחייה וכישלונות, ומכאן גם נובע הקושי בקבלת החלטות, ובמידה שההחלטות שקיבלו התבררו כשגויות, שאז ההלקאה העצמית שמגיעה לאחר מכן נוקבת וממושכת באופן בלתי מידתי. ביטחון עצמי ירוד טומן בחובו מחיר כבד של כאב נפשי וסבל על בסיס יומיומי, כשאליהם מתלוות תחושות של אי מימוש והחמצה, ונשאלת השאלה איך לשפר ביטחון עצמי?
תהליך הדרגתי להבניית הביטחון העצמי מבפנים
ד"ר יעל שלזינגר מסבירה שהתשובה לשאלה "איך לשפר ביטחון עצמי" הנה מורכבת מאחר וגם הטיפול עצמו מורכב. בנסיבות הללו, לא די במתן סופרלטיבים כדי לעודד ולחזק את המטופל, מאחר ואמירות מסוג זה אמנם מלטפות את העצמי ומקנות תחושה נעימה לפרק זמן כלשהו, אך כדי לפתור את הבעיה מהשורש נדרש על פי רוב תהליך אטי והדרגתי להבניית הביטחון העצמי מבפנים.
פסיכולוג מנוסה מטיב לאבחן את רמת המודעות העצמית, את דפוסי החשיבה וההגנות הפסיכולוגיות שבהן נוהג המטופל לעשות שימוש, ועל בסיס האבחנות הללו יכול הפסיכולוג להתאים למטופל את הטיפול הנכון. התהליך מהווה כמעין מסע שבו לומד המטופל להכיר את העצמי, לרכוש ביטחון, לשנות דפוסי מחשבה והתנהגות המקבעים את חוסר הביטחון ולסגל לעצמו תחושת ערך.
כתבה מצוינת!
תודה רבה אבי 🙂