עם העלייה בתוחלת החיים אשר הובילה למהפכה דמוגרפית משמעותית בדמות גידול באוכלוסיית הגיל השלישי, החל במקביל תהליך שבו מתבצע פירוק המשפחה הגרעינית למספר תאים שהתקדמו למסלולים שונים בחיים והוביל לכך, שבמרבית מהמקרים האוכלוסייה המבוגרת נותרה לבדה.
בכדי להתמודד עם החלל העצום שנפער במרחב הביתי, נכנסו לתמונה בתי דיור מוגן אשר מספקים מצד אחד מגורים פרטיים באיכות גבוהה ומצד שני, מספקים מגוון פעילויות חברתיות, חוגים, סדנאות לגיל השלישי, שיעורי ספורט, הרצאות ועוד שורה של פעילויות שמטרתן לספק מעטפת ביטחונית, תרבותית ותעסוקתית לרווחתם של אוכלוסיית הקשישים בישראל.
עלות דיור מוגן משתנה ממקום למקום ותלויה בשירותים המוצעים, במיקום ואיכות הדירות ואינה מסובסדת על-ידי הביטוח הלאומי אשר מצדו מסייע בתשלום עבור בתי אבות בלבד.
עלות דיור מוגן – לא לעשירים בלבד
כיום יש מגוון רחב של בתי דיור מוגן אשר כל אחד מהם, מספק מערך שירותים ייחודי המתאים לפלח מסוים באוכלוסיית הקשישים בישראל בהתאם לרמת הכנסתם וההון העצמי שברשותם. בעבר התפיסה בקרב הציבור הייתה שעלות דיור מוגן גבוהה מאוד ומיועדת לאלפיון העליון בלבד, אך בשנים האחרונות ניתן לראות יותר בתי דיור מוגן, אשר מוקמים באזורים רבים ברחבי הארץ ופונים לכלל הקשישים בישראל ולא לקבוצה מוגדרת ובכך, מספקים מענה הולם ואיכותי למי שהונו המצטבר אינו ברף העליון. כיום ניתן למצוא ארבעה מסלולי מימון עיקריים למעוניינים להגיע לדיור מוגן והם:
- מסלול הפיקדון המלא – מדובר במסלול הנפוץ ביותר ובו הדיירים משלמים פיקדון מלא באופן חד פעמי בטרם כניסתם לדיור המוגן, בכל חודש יורד מהפיקדון סכום קבוע שנקבע מראש בחוזה וכאשר הדייר נפטר או מחליט לעזוב את המקום, היתרה של הפיקדון תוחזר לו או למשפחתו.
- תשלום חודשי – במסלול זה הדייר מעביר בכל חודש תשלום לבית הדיור המוגן. מדובר בעלות דיור מוגן בסכום לא מבוטל שנע בממוצע בין 6,000 ל- 17,000 תלוי בגודל הדירות, השירות המוצע ובאיכות המקום.
- מסלול הפיקדון החלקי – במסלול זה הדייר משלם פיקדון חלקי הקטן מהפיקדון המלא ובעל שחיקה כלכלית גבוהה יותר.
- רכישת הנכס – אופציה זו מעניקה לדייר את הזכות לרכוש את הדירה בדיור המוגן במקום אופציות התשלום האחרות. אופציה זו היא פחות נפוצה בישראל ביחס לעולם כולו.